ברק אלקלעי
כלכלן
כדי להימנע
מתהליך זה חשוב מאוד להבחין בין שני סוגי מדידה :
1. מדידת חלקים שונים בתהליך
2. מדידת התוצאה
המדידה הראשונה תפקידה לעזור למנהלי הביניים לשפר את הביצועים ולעזור להנהלה להבין היכן ממוקמים צווארי הבקבוק של התהליך.
המדידה השנייה תפקידה לבחון האם אכן הארגון משיג את התוצאה הנדרשת.
לדוגמא – ניקח לשם הפשטות חברת תחבורה ציבורית שתפקידה לספק שירות לנוסעים, העומד בזמנים שנקבעו מראש. התוצאה תהא יציאה של אוטובוסים בזמן. התהליך שיוביל אל התוצאה הוא טיפול נכון במשאב האוטובוסים ומשאב הנהגים.
לכן יש צורך במדידה משולבת. גם של התוצאה – האם אכן האוטובוסים יצאו בזמן.
ובנוסף של חלקים שונים בתהליך – האם המשאב האנושי מטופל כהלכה, האם יש מספיק ממנו, האם משאב האוטובוסים מטופל כהלכה, האם יש מספיק ממנו.....
מדידת התוצאה היא המדד הברור יחסית. אך גם כאן יש לסייג ולומר כי יש צורך לבדוק שאכן בסיסי הנתונים והנחות היסוד הינם ריאליים. לא פעם הנהלה אינה בוחנת לעומק את הנחות היסוד העומדות מאחורי המספרים, ונוצר מצב בו הצוותים המקצועיים (הנדסה או כלכלה) מנהלים את התהליך, היות והנחות היסוד נקבעו על ידם ללא שום ביקורת מצד גורמי הנהלה שונים.
מדידת התהליך היא החלק המורכב יותר והיא מחייבת שיתוף פעולה בין כלל הגורמים. נדרש לפרק את התהליך לגורמיו, לבחון בסיסי נתונים אשר יאפשרו מדידה שלבית. נדרש לבחון איזה שלב בתהליך השינוי אפשרי כרגע ומה נדרש לדחות וכו'.
תהליך זה הוא מורכב ואין סופי. הוא מחייב שיתוף פעולה בין כל גופי הייעוץ בחברה (הנדסה, ייעוץ ארגוני, מחשב, כלכלה, מנהלי שטח), אבל יתרה מכך, הוא מחייב אחזקה שוטפת, עקשנית וממוקדת המכיילת את עצמה ללא הרף מול המטרה התוצאתית.
לסיכום ניתן לומר שארגון הרוצה לבנות תהליך שינוי בר מדידה, צריך לייצר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים כדי לייצר מצב, בו המדידה משרתת את השינוי ולא שהצורך בשינוי משרת את המדידה.
כלכלן
ארגונים
העסוקים בהובלת והטמעת שינויים נדרשים למצוא תמרורי דרך שיורו להם שאכן הם מתקדמים
לעבר המטרה. תמרורים אלו מהווים סמנים להערכת השינוי, התקדמותו והאפקטיביות של
תוצאותיו. לכן, הובלת שינוי מכל סוג, מחייבת מדידה, שתאפשר לארגון לנהל ולבחון את
תהליך השינוי. אך כאן נעוצה בעיה. המלכוד שארגונים רבים נכנסים אליו, הוא שתהליך
המדידה 'קם על יוצרו' והופך למטרה במקום לאמצעי. הסיבה היא שאותם מספרים ונתונים המאפשרים
להנהלה להבין את המגמות, לא פעם גורמים לה להידרש לבחינה בצורה פשטנית דרך המספר
במקום דרך התהליך.
כדי להימנע
מתהליך זה חשוב מאוד להבחין בין שני סוגי מדידה :1. מדידת חלקים שונים בתהליך
2. מדידת התוצאה
המדידה הראשונה תפקידה לעזור למנהלי הביניים לשפר את הביצועים ולעזור להנהלה להבין היכן ממוקמים צווארי הבקבוק של התהליך.
המדידה השנייה תפקידה לבחון האם אכן הארגון משיג את התוצאה הנדרשת.
לדוגמא – ניקח לשם הפשטות חברת תחבורה ציבורית שתפקידה לספק שירות לנוסעים, העומד בזמנים שנקבעו מראש. התוצאה תהא יציאה של אוטובוסים בזמן. התהליך שיוביל אל התוצאה הוא טיפול נכון במשאב האוטובוסים ומשאב הנהגים.
לכן יש צורך במדידה משולבת. גם של התוצאה – האם אכן האוטובוסים יצאו בזמן.
ובנוסף של חלקים שונים בתהליך – האם המשאב האנושי מטופל כהלכה, האם יש מספיק ממנו, האם משאב האוטובוסים מטופל כהלכה, האם יש מספיק ממנו.....
מדידת התוצאה היא המדד הברור יחסית. אך גם כאן יש לסייג ולומר כי יש צורך לבדוק שאכן בסיסי הנתונים והנחות היסוד הינם ריאליים. לא פעם הנהלה אינה בוחנת לעומק את הנחות היסוד העומדות מאחורי המספרים, ונוצר מצב בו הצוותים המקצועיים (הנדסה או כלכלה) מנהלים את התהליך, היות והנחות היסוד נקבעו על ידם ללא שום ביקורת מצד גורמי הנהלה שונים.
מדידת התהליך היא החלק המורכב יותר והיא מחייבת שיתוף פעולה בין כלל הגורמים. נדרש לפרק את התהליך לגורמיו, לבחון בסיסי נתונים אשר יאפשרו מדידה שלבית. נדרש לבחון איזה שלב בתהליך השינוי אפשרי כרגע ומה נדרש לדחות וכו'.
תהליך זה הוא מורכב ואין סופי. הוא מחייב שיתוף פעולה בין כל גופי הייעוץ בחברה (הנדסה, ייעוץ ארגוני, מחשב, כלכלה, מנהלי שטח), אבל יתרה מכך, הוא מחייב אחזקה שוטפת, עקשנית וממוקדת המכיילת את עצמה ללא הרף מול המטרה התוצאתית.
לסיכום ניתן לומר שארגון הרוצה לבנות תהליך שינוי בר מדידה, צריך לייצר שיתוף פעולה בין כלל הגורמים כדי לייצר מצב, בו המדידה משרתת את השינוי ולא שהצורך בשינוי משרת את המדידה.
