יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

יאללה, תחזרו לגלגל קובה...

ד"ר ענת קופ
יועצת ארגונית ומנהלת שותפה בחברה

לפני כשנה עתר ארגון המשפטניות "איתך-מעכי" לבג"ץ נגד הדרת הנשים מ"וועדת טירקל" שבדקה את אירועי המשט לעזה. המשפטניות האמיצות זכו ובג"ץ קיבל את טענת העותרות כי הרכב של גברים בלבד אינו ראוי, מצמצם את הפרספקטיבה לזווית מגדרית גברית בלבד ולכן פוגם במסקנות הוועדה. בג"ץ חייב את הממשלה להכיל את חוק שיווין זכויות האשה המחייב ייצוג נשי והורה לוועדה לצרף אליה אשה.
למרבה ההפתעה, הדבר לא קרה.
מה יש לנשים לחפש בוועדה זו ?
הרי לוועדה זו תהיינה השלכות על גברים בלבד...

הריני לבשר לכם ולכן, שלא רק שהדבר לא קרה, אלא שגם בוועדה החדשה, "ועדת שמגר", האמורה לדון ולקבוע עקרונות לניהול מו"מ לפדיון שבויים, אין אף אשה. לכל הדעות החלטות רציניות ומרחיקות לכת. מסתבר שהרחם שלנו חשובה מאוד, אפילו קריטית, שהרי היא זו המספקת את מיטב לוחמינו. אבל להכיר בכך שמעל לרחם יש גם לב וגם ראש- זה כבר יותר מידי. להכיר בכך שלאותה אשה יש מה לומר על פדיון בנה- זה ממש מופרך. הרי מה מבינות נשים במשחקי מלחמה?

מה יש לנשים לחפש בוועדה זו ?
הרי גם לוועדה זו תהיינה השלכות על גברים בלבד...

ההתנשאות הגברית הזו היא הצד השני של גל "הדרת הנשים" האחרון.
במאה שערים החליטו שבחגים יש להפריד בין גברים לנשים המסתובבים ברחובות השכונה.
בצה"ל הרחיקו חיילות העלולות לטמא את היצר הגברי.
לפתע "שירת נשים" הפך נושא לדיון בשיח הציבורי.
בירושלים הקדושה הוציאו תמונות נשים משלטי חוצות העיר.
ואפילו בכרטיס אד"י, לתרומות אברים, מופיעים כעת גברים בלבד.

מה זה אומר לגבי ?
שהלבלב שלי שווה פחות ? שבעת שאני מזייפת בשירת התקווה יצרו של מישהו בקהל עלול לגבור עליו ? שאני צריכה לשלוח את בני לקו החזית, אבל בגלל היעדר פין אין למילה שלי שום ערך מול גברברי- קברניטי המלחמה ? 
אין זו "הדרת נשים".
זו כוחנות גברית חשוכה השואפת להחזיר אותנו לימי הביניים.

אין זו "הדרת נשים".
זה ניסיון השתקה של מחצית מאוכלוסיית מדינת ישראל.
אל תתיפייפו.
תגידו את האמת.
אתם רוצים שנחזור לימי "כבודה בת מלך פנימה", או במילים פשוטות, יאללה, תחזרו לגלגל קובה...
שם אנחנו רוצים אתכן...